Chap. 18
1
א אָסוּר לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי אָדָם בְּמִקָּח וּמִמְכָּר אוֹ לִגְנֹב אֶת דַּעְתָּם. וְאֶחָד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל שָׁוִים בְּדָבָר זֶה. הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּמִמְכָּרוֹ מוּם יוֹדִיעוֹ לַלּוֹקֵחַ. וַאֲפִלּוּ לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת בִּדְבָרִים אָסוּר:
Maguide Michneh (non traduit)
אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר וכו'. זה פשוט ומבואר פ' הזהב (דף נ''ח) ופ' גיד הנשה (דף צ''ד): ואפילו לגנוב דעת הבריות וכו'. מימרא דשמואל בגיד הנשה שם אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת עכו''ם:
2
ב אֵין מְפַרְכְּסִין אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים הַיְּשָׁנִים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ כַּחֲדָשִׁים. אֲבָל מְפַרְכְּסִין הַחֲדָשִׁים כְּגוֹן שֶׁיָּשׁוּף וִיגַהֵץ וִייַפֶּה כָּל צְרָכָיו:
Maguide Michneh (non traduit)
אין מפרכסין כו'. משנה בהזהב (דף ס') ופירש מפרכסין צביעה ותיקון באדם שאם היה שיער זקנו לבן צובעו כדי שיראה נער אסור וכן כיוצא בזה: אבל מפרכסין את החדשים וכו'. מפורש בגמרא שם:
3
ג אֵין מְשַׁרְבְּטִין אֶת הָאָדָם בְּמַיִם שֶׁל חֲזָרִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּח וְיֵרָאוּ פָּנָיו שְׁמֵנִים. וְלֹא צוֹבְעִין אֶת הַפָּנִים בְּשָׁרָק וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְלֹא נוֹפְחִין אֶת הַקְּרָבַיִם וְלֹא שׁוֹרִין אֶת הַבָּשָׂר בְּמַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְאֵין מוֹכְרִין בְּשַׂר נְבֵלָה לְנָכְרִי בִּכְלַל שְׁחוּטָה אַף עַל פִּי שֶׁהַנְּבֵלָה אֶצְלוֹ כִּשְׁחוּטָה:
Maguide Michneh (non traduit)
אין משרבטין את האדם במים של חזרין וכו'. פי' חזרין סובין ולשון הגמרא ובהלכות אין משרבטין לא את האדם ולא את הבהמה וכו' מאי אין משרבטין הכא תרגימו מיא דחזרא פירש''י משקין אותן מי סובין והן נופחין מעיה ושערה נזקף (כשרבטא) ויתר הדברים מפורשים שם. ומ''ש ולא שורין את הבשר שמלבן והכחוש נראה שמן. לשון רש''י ז''ל: ואין מוכרין בשר נבילה וכו'. פ' גיד הנשה (דף צ''ד):
4
ד מֻתָּר לָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין אֲבָל לֹא עַל פִּי הַמְּגוּרָה. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן וִידַמֶּה שֶׁהוּא הַכֹּל בָּרוּר. וּמֻתָּר לְחֶנְוָנִי [א] לְחַלֵּק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת וְלִשְׁפָחוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ. וּפוֹחֵת מִשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַקִּיפִין מִמֶּנּוּ. וְאֵין בְּנֵי הַשּׁוּק יְכוֹלִין לְעַכֵּב עָלָיו וְאֵין בָּזֶה גְּנֵבַת הַדַּעַת:
Maguide Michneh (non traduit)
מותר לברר הגריסין ולא על המגורה וכו'. משנה בהזהב (דף ס') ופסק כחכמים: ומותר לחנוני וכו'. גם זה באותה משנה ופסק כחכמים:
5
ה אֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יְשָׁנִים בַּחֲדָשִׁים. אֲפִלּוּ הַיְשָׁנִים בְּיֹקֶר וְהַחֲדָשִׁים בְּזוֹל. מִפְּנֵי שֶׁהַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְיַשְּׁנָן. בְּיַיִן הוּא שֶׁהִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ בֵּין הַגִּתּוֹת בִּלְבַד מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ נִכָּר מֻתָּר לְעָרֵב בְּכָל מָקוֹם. שֶׁכָּל דָּבָר הַנִּכָּר טַעְמוֹ מַרְגִּישׁ הַלּוֹקֵחַ וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְעָרֵב אוֹתוֹ:
Kessef Michneh (non traduit)
אין מערבין פירות בפירות וכו'. פירוש בעל הבית האומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך לא יערבם בפירות שדה אחר ואין צריך לומר אם פסק למכור לו חדשים שלא יערב עמהם ישנים: ואם היה טעמו ניכר וכו' ולפיכך מותר לערב אותו. קשה לי מאי ולפיכך דאי אין טעמו ניכר אסור הוא ואי טעמו ניכר כבר כתב שמותר לערבו ולמה לי למנקט לוקח. וצריך עיון:
Maguide Michneh (non traduit)
אין מערבין פירות בפירות וכו'. מפורש במשנה (דף נ''ט ס'). ומ''ש ואפילו היו ישנות ביוקר וחדשות בזול וכו'. ברייתא שם וכפירוש ההלכות. ופירוש אע''פ שהוא מוכר מן החדשות והישנות שהוא מערב הם יותר ביוקר אסור מפני שהלוקח רוצה ליישנן ואין הישנות טובות להתיישן: ביין התירו לערב קשה ברך וכו'. פי' חזק בחלש והטעם מפני שמשביחו. מפורש במשנה שם (דף ס'). ומ''ש בין הגתות וכו'. בגמרא ובהלכות א''ר נחמן בין הגתות שנו והאידנא דקא מערבי שלא בין הגתות סברי כרב אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנטעם ע''כ. (ופירש''י בין הגתות שנו דמשביחו שתוססין זה עם זה ונעשה טעם אחד אבל לאחר הגתות שכבר קלט כל אחד טעמו וריחו אין משביחו אלא פוגמו ע''כ):
6
ו אֵין מְעָרְבִין מַיִם בְּיַיִן. וּמִי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ מַיִם בְּיֵינוֹ לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת אֶלָּא אִם כֵּן מוֹדִיעוֹ. וְלֹא לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, שֶׁמְּרַמֶּה בּוֹ אֲחֵרִים. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בְּיַיִן יַטִּיל. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַגִּתּוֹת:
Maguide Michneh (non traduit)
אין מערבין מים ביין וכו' ומי שנתערב וכו'. משנה שם: ולא לתגר וכו'. במשנה שם ובגמרא רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה וכו' שדריה לחנואה א''ל אביי והא תנן ולא לתגר אע''פ שמודיעו א''ל מזגא דידי מידע ידיע פי' רש''י שאני נותן מים הרבה. ורבא הוא דאמר כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא. ואמרינן תו בגמרא וכ''ת x דמייתי חמרא חייא ומערב ביה פירוש עד שלא יהא ניכר טעם המים א''כ אין לדבר סוף. פירש''י ז''ל א''כ דכולי האי חיישינן אין לדבר סוף שאף המים לבדם יהא אסור למכור לחנוני שמא יערבם ביין אלא לא חששו חכמים אלא בזמן שאני מוכר לו דבר העשוי לרמות בו כמו שהוא עכשיו עד כאן. והוא הדין לכל כיוצא בזה. והמחבר לא הביא דינו של רבא לפי שאינו מצוי שיתערב מים כל כך ביין: ומקום שנהגו להטיל וכו'. משנה שם: והוא שיהיה בין הגתות וכו'. בגמרא שם והטעם שבזמן הגתות קולטים המים טעם היין אבל שלא בין הגתות הוא נחשב כאילו הוא מזוג:
7
ז הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיטָם אֶחָד. מֵחָמֵשׁ גֳּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְעָרֵב:
Maguide Michneh (non traduit)
התגר נוטל וכו'. בבא זו משנה שם כלשונה. ופירש''י שלא יתכוון לערב. להוציא קול ולקנות הרוב ממקום משובח ולערב בו ממקום אחר ושכניו סבורים שכל הפירות מאותו מקום ע''כ:
8
ח אָסוּר לְעָרֵב שְׁמָרִים בֵּין בְּיַיִן בֵּין בְּשֶׁמֶן וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וַאֲפִלּוּ שְׁמָרִים שֶׁל אֶמֶשׁ בִּשְׁמָרִים שֶׁל יוֹם אָסוּר. אֲבָל אִם עֵרָה הַיַּיִן מִכְּלִי אֶל כְּלִי נוֹתֵן שְׁמָרָיו לְתוֹכוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
אסור לערב שמרים וכו'. ברייתא שם ובהלכות וסוף הברייתא אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום. ופירש''י דיום ואמש לאו דוקא אלא חלוק הכלים הוא שיש להקפיד מחבית לחבית. וזהו שכתב המחבר אבל אם עירה היין וכו':
9
ט הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שֶׁמֶן מְזֻקָּק אֵינוֹ מְקַבֵּל שְׁמָרִים. מָכַר לוֹ שֶׁמֶן סְתָם מְקַבֵּל לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לוֹג. וּמְקַבֵּל בִּשְׁאָר שְׁמָרִים שֶׁמֶן עָכוּר הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶן יֶתֶר עַל הַשְּׁמָרִים הַיְדוּעִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר לחבירו שמן מזוקק וכו'. פסק דלא כר' יהודה דמתניתין דפרק המפקיד (דף מ') וכן דעת ההלכות שם. ויש מי שפירש שאפילו ר' יהודה מודה באומר לו שמן מזוקק ולא נחלק אלא באומר שמן סתם ונתן לו בסתם מזוקק ונשארו בידו השמרים ואומר ר''י שנותן השמרים. ופסק רבינו כאוקימתא קמא דאמרינן לדברי חכמים אסור לערב השמרים וזהו שכתב למעלה אסור לערב שמרים ביין ובשמן: מכר לו שמן סתם וכו'. וזה מתבאר שם: ומקבל בשאר שמרים שמן עכור וכו'. זהו פירוש פקטים האמור בגמרא שם ורש''י ז''ל פירש פקטים פסולת גרעינים הצפים על פני השמן:
10
י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת בְּתִשְׁרֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן עָכוּר. וְלָקַח הַשֶּׁמֶן בְּנִיסָן כְּמִדַּת תִּשְׁרֵי שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן הַקּוֹפֶה לְמַעְלָה. אֲבָל אִם לָקַח בְּמִדַּת נִיסָן שֶׁהִיא קְטַנָּה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר צָלַל הַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא הַשְּׁמָרִים בִּלְבַד:
Maguide Michneh (non traduit)
בד''א כשנותן לו המעות וכו'. לשון הגמ', ובהלכות הא דיהיב ליה זוזי בתשרי וקא שקיל מיניה בניסן כמדה דתשרי הא דיהיב ליה זוזי בניסן וקא שקיל מיניה בניסן כמדה דניסן ע''כ. ומתוך לשון המחבר נראה שהוא סובר שאין המדות שוות בשיעור. ורש''י ז''ל פירש מדה שער הדמים ולא מדה ממש וז''ל מדה כשער הדמים של תשרי שהם בזול וסתם שמנים עכורים וקבל עליו פקטים. הא דשקיל מיניה בניסן כשער של ניסן וביוקר דרך כל השמנים להיות מזוקקים בניסן והלוקח סתם והמוכר סתם אין מוכר אלא מזוקק עכ''ל:
11
יא הַמּוֹכֵר חִטִּים לַחֲבֵרוֹ מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע קִטְנִית לְכָל סְאָה. שְׂעוֹרִים מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע נִישׁוֹבוֹת לְכָל סְאָה. עֲדָשִׁים מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה. תְּאֵנִים מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מַתְלִיעוֹת לְכָל מֵאָה. מָכַר לוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנוֹפוֹת לְכָל סְאָה. נִמְצָא מֵהֶן יֶתֶר עַל הַשִּׁעוּרִים הָאֵלּוּ כָּל שֶׁהוּא [ב] יְנַפֶּה אֶת הַכֹּל וְיִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת מְנֻפִּין וּבְרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּלוּם:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר חטים לחבירו מקבל עליו רובע קטנית וכו'. ברייתא פ' המוכר פירות (דף צ''ד): שעורים מקבל עליו רובע נישובות. ג''ז באותה [ברייתא] שם. ופי' נישובות אבק וקשין שנזרים בנשוב: עדשים מקבל רובע עפרורית וכו'. באותה ברייתא שם והביא המחבר לשון הברייתא כפשטה: תאנים מקבל עליו וכו'. משנה שם (דף צ''ג:): מכר לו שאר פירות וכו'. משנה שם המוכר פירות לחבירו מקבל עליו רובע טנופות לכל סאה והמחבר הביא המשנה והברייתא כפשטה כשיטת ההלכות ובגמ' מתברר שבכל המינין חוץ מעדשים אינו מקבל עליו רובע עפרורית אלא פחות מרובע ופירוש רובעין אלו רובע קב שהם אחד מכ''ד בסאה: נמצא בהן יותר על השיעורין וכו'. מימרא דרב הונא שם אם בא לנפות מנפה את כולו ופירושה כדברי המחבר והיא בהלכות:
12
יב וְאֵין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָהֶם מִנְהָג אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִנְהָג הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
Maguide Michneh (non traduit)
ואין כל אלו הדברים אמורים אלא במקום שאין וכו'. כך כתוב בהלכות ודבר נכון הוא:
13
יג יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל פֵּרוֹת מְנֻקִּים וּבְרוּרִים מִכָּל דָּבָר. וְשֶׁיִּהְיוּ הַיֵּינוֹת וְהַשְּׁמָנִים צְלוּלִין. וְלֹא יִמְכְּרוּ הַשְּׁמָרִים כְּלָל. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ אֲפִלּוּ הָיוּ בָּהֶן מֶחֱצָה שְׁמָרִים. אוֹ שֶׁהָיוּ בְּפֵרוֹת מֶחֱצָה עָפָר אוֹ תֶּבֶן אוֹ מִין אַחֵר יִמָּכֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא. לְפִיכָךְ [ג] הַבּוֹרֵר צְרוֹר מִתּוֹךְ גָּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי חִטִּים כְּשִׁעוּר צְרוֹר שֶׁבֵּרֵר. שֶׁאִלּוּ הִנִּיחוֹ הָיָה נִמְכָּר בְּמִדַּת חִטִּים. וְאִם תֹּאמַר יַחְזִירֶנּוּ הֲרֵי אָמְרוּ אָסוּר לְעָרֵב כָּל שֶׁהוּא:
Kessef Michneh (non traduit)
לפיכך הבורר צרור מתוך גרנו וכו'. נ''ל דקאי דוקא אמאי דקאמר ויש מקומות שאפילו היה בהם מחצה שמרים וכו' דאי במקום שנהגו שיהיו מנוקים מאי אפסדיה ואם נאמר דקאי היכא דלית להו מנהג קאי דוקא היכא דלא היה אלא רובא קטנית לסאה חטין כו' דאי הוה ביה יותר מאי אפסדיה הא צריך היה לברור הכל:
Maguide Michneh (non traduit)
לפיכך הבורר צרורות וכו'. מימרא שם (דף צ''ג צ''ד) ובהלכות:
14
יד הַמּוֹכֵר קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג מְקַבֵּל לְכָל מֵאָה עֲשָׂרָה פִּיטָסוֹת. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ נָאוֹת וַעֲשׂוּיוֹת בְּגָפְרִית:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר קנקנים בשרון במקום שאין מנהג. לשון המשנה (צ''ג:) קנקנים בשרון מקבל עליו י' פטסות לק'. ופירש המחבר שלפיכך אמרו שרון לפי שאין שם מנהג בזה. ומ''ש והוא שיהו נאות ועשויות בגפרית. הוא ברייתא (דף צ''ז:) על המשנה תנא פטסות נאות ומגופרות. ולשון ן' מיגש ז''ל כלומר אע''פ שאינן מבושלין כל צרכן והן מזיעין את היין צריך שיהו נאות וכו' וכן פירש''י דשבורין ממש אפילו אחד אינו מקבל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source